<h1>העיטור מאמר תשיעי</h1>
<h2>דף סא:</h2>
גרסינן בפרק המוכר את הבית (ס"א.) המוכר את הבית לא מכר את היציע אף על פי שפתוח לתוכו ולא את החדר שלפנים הימנו אף על גב דמצר ליה מצרי בראי וכדרב נחמן דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוכר בית לחבירו בבירה גדולה אף על פי שמצר לו מצרים חצוניים מצרים הרחיב לו והמוכר שדה לחבירו אף בבקעה גדולה [אף] על פי שמצר לו מצרים החצונים מצרים הרחיב לו והמוכר שדה לחבירו בבקעה גדולה אף על פי שמצר לו מצרים החצונים מצרים הרחיב לו ואסיקנא אי קרו ליה לבירה בירה ולבית בית בית זבין ליה בירה לא זבין ליה ואי קרו ליה לבירה בית כולה זבין ליה והכא גבי בקעה נמי אי דקרו וכו' ואסיקנא כגון דאיכא דקרו לשדה שדה ואיכא דקרו לבקעה בקעה ואיכא דקרו לה לבקעה נמי שדה מהו דתימא כולה זבין ליה קא משמע לן מדהוה ליה למכתב ולא שיירית בזביני אילין קדמי כלום שמע מינה שייורי שייריה. והני מילי דלא כתב ליה כל מה שיש תוך המצרים האלו. ואיכא דקשיא ליה אמאי לא אוקמה כדמוקמינן בריש גמרא דהמניח את הכד (כ"ז.) ולימא הכי דרובא קרו לבקעה שדה ואיכא נמי מיעוטא דקרו לשדה שדה ולבקעה בקעה מהו דתימא ניזיל בתר רובא קא משמע לן אין הולכין בממון אחר הרוב. ולאו קושיא היא דהיכא דמצר לו מצרים החצונים ודאי אזלינן בתר רובא ולא אמרינן מצרים הרחיב לו. אבל היכא דפלגא ופלגא הוא מצר לו מצרים החצונים נימא כולה זבין ליה קא משמע לן כמאן אזלא הא דרב מרי בריה דרב שיזבי האי מאן דמזבין ליה מידי לחבריה צריך למכתב ליה ולא שיירית בזביני אילין קדמי כלום כמאן כרב נחמן וכן הלכתא. ואי אמר ליה ארעתא מיעוט ארעתא תרתי ואי אמר ליה כל ארעתא דאית לי לבר מבוסתנאי ופרדסי ואי אמר ליה זיהרא אפילו בוסתנאי ופרדסי אבל בתי ועבדי לא ואי אמר ליה כל נכסי אפילו בתי ועבדי. ומסתברא אפילו גלימא בהמה חיה ועוף נמי אקרי נכסי כדאמרינן בפרק מי שמת (ק"נ:) וצרפתי אמר אבל מטלטלי לא כדאמרינן בשכיב מרע.
מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר אמר רב לא קנה ארוך אלא כנגד הקצר אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור שתיק רב הלכך קונה כנגד ראש תור. וכל שכן היכא דאיכא מצר ראובן ושמעון מהאי גיסא ומצר לוי ויהודה מהאי גיסא ומצר ליה לראובן ושמעון ויהודה לחוד מדהוה למכתב מצר ראובן כנגד לוי ודשמעון כנגד יהודה ולא כתב שמע מינה כנגד ראש תור קאמר ליה. והיכא דאיכא מצר ראובן מזרח ומערב מצר שמעון צפון ודרום צריך למכתב ליה מצר ראובן לרוחין תרתין ומצר שמעון לרוחין תרתין. סיים לו את הקרנות כגון שיש שלש שדות או ארבע בכל רוח ורוח ומצר אותן שדות שהן בקרנות ולא הזכיר את האמצעי כמין גמא שהזכיר מזרח ודרום או מזרח וצפון או מערב וצפון או מערב ודרום בסירוגין שלא השלים כל הרוחות אסיקנא בתיקו ופר"ש מה שפירש בפירוש הרי הוא שלו והשאר חולקין. ומסתברא יד בעל השטר על התחתונה והמוציא מחבירו עליו הראיה וליכא למימר הכא חולקין כדפרשי' בקפל וספל (מאמר ז' ח"א). מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי ומצר רביעי לא מצר לו אסיקנא אמר רבא הלכתא קנה הכל חוץ ממצר רביעי ולא אמרן אלא דלא מבלע אבל מבלע קנה וכי מבלע נמי לא אמרן אלא דליכא עליה רכבא דדקלא ולא הוי ט' קבין אבל איכא עליה רכבא דדקלא והוי תשעת קבין לא קנה מכלל דלא מבלע אף על גב דליכא עליה רכבא דדקלא לא קנה ואיכא דאמרי קנה הכל ואפילו מצר רביעי והני מילי דמבלע אבל לא מבלע לא קנה וכי לא מבלע נמי לא אמרן אלא היכא דאיכא עליה רכבא דדקלא והוי ט' קבין אבל ליכא עליה רכבא דדקלא ולא הוי ט' קבין אף על גב דלא מבלע קנה מכלל דמבלע אף על גב דאיכא עליה רכבא דדקלא והוי ט' קבין קנה. ושמעינן מהני תרתי לישני דרבא דבארעא לא שייר ולא מידי והיכא דמבלע וליכא עליה ריכבא דדקלא ולא הוי ט' קבין קנה לא מבלע ואיכא עליה רכבא דדקלא והוי ט' קבין לא קנה מבלע ואיכא עליה רכבא דדקלא לא מבלע וליכא עליה רכבא דדקלא איתמר להאי גיסא ואתמר להאי גיסא שודא דדייני. ואיכא לעיוני אמאי לא אמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה אי נמי יחלוקו. ורבינו האי אמר דאיירי בחצר ולא בריר לן פירושא דיליה דאי בחצר ט' קבין ורכבא דדקלא מאי בעי התם. ותו דקאמר נמי דפלגי לה בארבעה פלגי תלתא קני ורבעא אי מבלע והוי ט' קבין לא קנה. והא איהו דאמר בשדה לא שייר ולא מידי. ומסתברא דשדה כוליה קני חוץ מן המצר עצמו ואין בה שיור אלא תלם המצר.
ובעל מתיבתא אמר בית דין הגדול אלימי למעבד שודא דדייני אבל דייני דעלמא לא מדקאמר גבי אימיה (דרב) [דרמי בר] חמא בכתובות (צ"ד:) אמר ליה מאי טעמא עבד מר הכי אמר ליה שודא דדייני אמר ליה אנא נמי שודא דדייני אמרי אמר ליה חדא דאנא דיינא ומר לאו דיינא ועוד מעיקרא לאו בתורת הכי אתית לה והא רב ששת חכים וגמיר וסביר הוא ואפילו הכי קאמר ליה רב נחמן מר לאו דיינא שמע מינה דלא עביד שודא דדייני אלא בי דינא רבה. וכן כתב רבינו חננאל עיקר קבלה בידינו דלא עבדינן שודא דדייני אלא במקרקעי אבל במטלטלי אמרינן ממון המוטל בספק חולקין. ואמר רב נחשון שודא דדייני שיתא הוו בכולה תלמודא בפרק הכותב (פ"ה:) שניהם קרובים שניהם תלמידי חכמים שודא דדייני. ובפרק מי שהיה נשוי (צ"ד.) שני שטרות היוצאין ביום אחד אמר שמואל שודא דדייני. והא דפרק עשרה יוחסין (ע"ד.) גבי נאמן הדיין לומר לזה זיכיתי ולזה חייבתי וכו'. והא דהמוכר את הבית (ס"ג:) מובלע ואיכא עליה ריכבא דדיקלא דלעיל. ובפרק כל הנשבעין (מ"ח:) האי דיינא דעבד כר' אלעזר עבד כרב ושמואל עבד. ובתפלת השחר (כ"ז.) השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד.
<h2>דף סג.</h2>
אמר רב יימר בר שלמיה לדידי מפרשא לי משמיה דאביי בין מצר ארעא דמנה פליגא בין מצר ארעא דמנה פסיקא יחד לה ארעא בארבע מצרנהא פלגא לא ייחד [ליה] ארעא בארבע מצרנהא בת ט' קבין.
